רש"י
ובא ולן ושכב ארצה. ובא הבית, ולן בלילה שוכב לארץ:
מלבי"ם
ויבקש הגם שנגזרה גזירה מועלת תפלה. והתפלל בעד הנער, ומה שהיתה הגזרה למרק עונו, חשב למרקו על ידי עינוי וצום, שצם כל היום אצל הארון, ובא לביתו ולן בתענית ושכב ארצה לענות נפשו:
מצודת דוד
ובא ולן. בא מבית האלהים מאשר התפלל בה, ולן כל הלילה מושכב בארץ: